יתרון אפריל 2013

לקוראי היתרון שלום רב

יש המון דברים לכתוב עליהם ואתם לא עוזרים לי! (ביקשתי בעבר, לכתוב לי לכאן ofer@itronot.co.il על דברים שמעניינים אתכם בפן הכלכלי/חברתי ושתרצו שנתייחס אליהם. קדימה! )

1.יאיר לפיד. האם יש משהו שאוכל לכתוב על התופעה הזו, שלא נכתב, נאמר או מה לא, והוא יהיה מקורי? נשאלתי כמה פעמים (מה שאומר שזו שאלה טובה), כיצד תשפיע בחירתו על הבורסה ועל הכלכלה. ובכן, לעת עתה, גם יאיר אינו יודע את התשובה והוא עסוק כרגע בלימוד הנושאים הכלכליים אצל מורים פרטיים.

אני כן חושב שמצער הדבר עד מאד, שיש לנו הכי הרבה פרופסורים לכלכלה ביחס לאוכלוסייה מכל מדינה בעולם ובכל זאת אדם חסר השכלה כלכלית וניסיון ניהולי מנהל את קופת המדינה ואת המדיניות הכלכלית. אני מקווה שכמו שאלוהים היה איתנו במדבר, הוא יהיה איתנו גם כאן, סה"כ הוא הוציאנו ממצריים אבל לא לקח אותנו עד שוויץ, ארה"ב או סין – אז בבקשה, שיישאר בסביבה. אנו זקוקים לו ומאחלים למר לפיד בהצלחה בלימודיך ובכל מעשיך.

לפרשן או לתת תחזיות על התנהלותו ומדיניותו לא אוכל, כי אף אחד לא יודע מה זו תהיה.

2.מה קורה לדולר? פשוט מאד. שנים אני מאמין וניתן ללכת אחורה בנבכי ה "יתרונים" ולגלות שאני חושב שהדולר עוד יהיה שווה הרבה פחות שקלים. זה קורה. אני מאמין שהנפילה הגדולה עוד לפנינו. אני מאמין שיהיה קשה למדינה למנוע את הנפילה הזו, אפשרי אבל קשה. הבינו : עשרות מיליארדי שקלים היו מגיעים לזירת המט"ח (מטבע חוץ) בתל אביב ומבקשים לקנות דולרים על מנת לקנות דלקים לצורכי האנרגיה של ישראל. והנה, נפלה עלינו קללה סעודית והפכנו למעצמת גז, זה נפלא, אבל על הגז הזה משלמים לספקים בשקלים ולא קונים דולרים יותר. סחורה שלא קונים ממנה מחירה יורד. וזה בדיוק מה שקורה ויקרה לדולר. הוסיפו לזה את העובדה שדולר הוא הנכס המודפס ביותר בעולם (לדעתי מדפיסים יותר דולרים מכרטיסי נסיעה ברכבת בכל אירופה והוא מתחרה רק בנייר טואלט) ותקבלו מתכונת נפלאה למטבע שמול השקל לא שווה כלום. (אתם חושבים שלקחתי סיכון בהשוואת הדולר לנייר טואלט?) הדרך היחידה להילחם בתופעה הזו ביעילות היא :

3.הורדת ריבית. הורדת ריבית מפחיתה את הכדאיות להשקיע בשקל (עבור משקיעים זרים שבאים לכאן לקחת ריבית) אבל, (וזה אבל גדול), לציבור הישראלי יש הרבה כסף וחיסכון ואז הוא עושה את הטעות הזו והולך וקונה דירות להשקעה. זה מעלה את מחירי הנדל"ן ומייצר תופעות שליליות כגון סיכון מערכתי מנפילת מחירי דירות, אינפלציה, לחץ חברתי וכ"ו. אז בנק ישראל לא יכול להוריד ריבית עד שממשלת ישראל לא מראה לו כיצד היא מצידה עושה תוכנית שלא תאפשר למחירי הדירות לרוץ. מצחיק אך בזמן כתיבת שורות אלו בדיוק מבקש בנק ישראל ממשלת ישראל (מיאיר) לעשות זאת. בכל מקרה אני מאמין שהיום כבר צריך להיות קמיקזה אמיתי כדי לקנות דירה להשקעה וזה מביא אותי לסעיף הבא.

4.היכן להשקיע? אגרות החוב הממשלתיות שהן הבסיס לחסכון, מניבות היום תשואה נמוכה מאד של כ 3 אחוזים לשנה, למי שיקנה אגרות חוב לתקופה של כמעט 10 שנים. זה נמוך, אבל הנמוך של היום עשוי להיות הגבוה של מחר כשהריבית במשק תרד עוד. מצד שני וכאן אני מגיע לבשר.

 5.מניות. לדוגמא: במדד התל דיב (מדד הבנוי ממניות שמחלקות דיבידנד) מציגות תשלום דיבידנד ממוצע של כ 6%!!! 6 אחוזים + האפשרות לצמיחה הנובעת מהתנהלות עסקית. מה שמוביל אותי למסקנה בלתי נמנעת. להערכתי, כפי שהמצב נראה כרגע, אנחנו בדרך לתור הזהב של המניות. זה לא יקרה מחר בבוקר, וכמו שמניות יודעות, זה יהיה תנודתי, אך זו המסקנה הראשית. מניות הן אפיק ההשקעה היחידי ההגיוניבתקופה הנראית לעין. שוב, השקעה – ז"א עם סיכון ולבטח עם תנודתיות.

הפינה של בוריס

הבשורה של עופר בראי ההיסטוריה נראית כך:

בשנת 2003 אגרות חוב ממשלתיות לשנתיים השיאו תשואה של כ- 10% לשנה. זו הייתה תשואה גבוהה מאד!!! אך בעקבות המשבר שפקד את ישראל הריבית במשק והתשואות באגרות חוב הממשלתיות החלו לרדת (הקו הכחול). לכל אורך התקופה עד 2008 המשיכו התשואות באגרות חוב ממשלתיות לרדת ולהוות חלופה פחות ופחות טובה לשוק המניות, המשקיעים לכן בחרו להסיט כספים מריבית בטוחה זו לשווקי המניות. בתקופה זו רשם מדד ת"א 100 תשואה חסרת תקדים של כ-50% לשנה. כל שנה.

ב-2008 הגיע משבר הסאבפריים ושוק המניות צלל כ-50% ביחד עם ירידה בתשואה של אגרות החוב הממשלתיות בעיקר כיוון שהנגיד הוריד את הריבית בחדות. משנת 2009 עד שנת 2011 סטנלי פישר, נגיד הבנק המרכזי, העלה בהדרגה את הריבית ושוק המניות המשיך לעלות בעיקר על רקע התפוגגות החששות מקץ העולם הכלכלי. מתחילת 2011 בעצם אנו חוזרים לסביבה דומה לזו שהייתה בתחילת שנות האלפיים אך בשינוי קל. התשואות על אגרות החוב הממשלתיות ממשיכות לרדת, כי הנגיד חזר להוריד את הריבית, והשוק חזר לעלות אך תוך כדי גמגומים ותנודתיות בעיקר בגלל גורמי הסיכון והחרדות בציבור. אין מילה אחרת לתאר, הציבור חרד ממניות.

תחזיתו של עופר (ואם נוסיף עליה את מה שלמדנו מקהלת: אין חדש תחת השמש) הינה, שככול שהריבית תרד או אפילו תישאר נמוכה יפרח שוק המניות. חשוב לי לציין את גורם הסיכון העיקרי להשקפה זו, כשהתשואות על אגרות החוב הממשלתיות יחלו לעלות, הן עלולות להוות בעצמן אפיק חסכון ראוי, ואז לצמצם במידה את כדאיות ההשקעה באפיק המנייתי. אך אנו עדיין מאוד רחוקים משם.

שיהיה לנו בהצלחה.

עופר אקסלרוד, בוריס ליפשיץ וצוות יתרונות פיננסיים.

הערות, תגובות, תלונות, שאלות, טענות או תשבחות לכאן – ofer@itronot.co.il

יתרון ינואר 2013

לקוראי היתרון שלום רב

שנה מוצלחת.

לפני שבוע, כשהתחלתי לכתוב את היתרון החודשי פתחתי אותו כך :  "וואו, מדהים! איך כשאף אחד כבר לא צפה את זה, בית הנבחרים המציא פתרון לצוק הפיסקאלי, 2012 נגמרה בהפתעה מוחלטת וארה"ב לא נפלה מהמצוק." (פיהוק). היום, עשרה ימים אחרי, איני בטוח כבר שכולם יזכרו על מה אני מדבר. אני בעצמי, כבר לא כל כך זוכר.

מצוק פיסקאלי הוא המצאה של אנשי תקשורת. במציאות, נמצא עמק השווה בין משטר המס החדש בארה"ב לבין קיצוץ בהוצאות הממשלה. ארצה לציין שלפי אמונתי הכלכלית, היה עדיף לארה"ב "ליפול" מהמצוק. מדיניות רווחה הינה פיקציה והמצאה שקרית וכוזבת לא יותר משיקוי חיי נצח ופיות. יותר נכון לכתוב שחדי קרן, פיות ומדיניות רווחה יש רק באגדות. ואני בעד איזונים בכלכלה ובחברה, ממש, ועדיין עידוד ותמרוץ עוני – מגדילים את העוני. המרצת המגזר הממשלתי – מגדילה את החוב של המדינה (זה שישלמו הדורות הבאים) ודיכוי מגזר עסקי בין אם במשטרי מס ובין אם ברגולציה מכבידה מדי – מדכאים את הצמיחה. והדרך לפשיטת רגל קצרה. חדי העין יבינו, שאני חושב, שעתידה של ארה"ב לוטה בערפל כבד. ונאלץ לראות בהמשך השנה כיצד תטופל תקרת החוב והצמיחה. וכן, צריך להיות זהיר מאד. בסך הכל ארה"ב זו חברה שמשכנה את עתיד ילדיה ונכדיה , צריך לקוות שהם ירצו לשלם את החוב…

אז לא נפלנו מהצוק הפיסקאלי. אך האם למדנו משהו? כן! בדרך כלל ההילה המפחידה של אירועים כאלו גדולה בהרבה מהאפשרות שיתרחשו ומכירה על סמך פחד כזה – בדרך כלל תניב הפסדים.

מה הלאה?

בקרוב נכריז על מותו הסופי והוודאי של שוק האג"ח הממשלתי. אני טוען כבר שנה שבארה"ב יש בועה של אג"ח ממשלתי ובישראל מתפתחת כזו. בואו נדבר על זה שניה: בועה באגרות חוב ממשלתיות? כן. כיצד? אם הציבור כולו, חי בחשש מתמיד מקריסה כללית של המערכות הפיננסיות ולא מעוניין להשקיע בשום אפיק, בסופו של דבר תהיינה יותר מדיי ידיים שירדפו אחרי האגרות הבטוחות ביותר, וגם הן, יכולות להיסחר הרבה מעל לשוויון הכלכלי כתוצאה מכך.זו תהיה בועת ביטחון. זה לא אומר שכמנהל כספים אני לא יכול לנצל את זה לזמן מסוים. אך יש להיזהר ובכל מקרה, שוק האג"ח הממשלתי רק נראה תמים. יש לי תמונה בראש מסרטי טבע כאלו שראיתי, על צמח יפה בעל צבעים נעימים שמזמין את הפרפרים וחבריהם לשבת עליו, לנוח, לקבל ריבית סולידית. ואז הוא בולע אותם. באפיק הממשלתי צומח כזה פרח…

את הדברים הבאים אני כבר חושש לכתוב כי אז חושבים עלי שאני פרקליטו של השטן, אבל זה לא נכון, אני לא פרקליטו ולא מנהל את חסכונותיו. בכלל, אני נמנע מלנהל תיקים לאנשי ציבור בכירים, זה סתם מסבך את הניירת שלי שגם ככה היא מסובכת. ובכל זאת אכתוב:

לדעתי מה שראינו במניות היה רק הפתיח (אוי הסתבכתי) אבל מה לעשות? כל מי שמכיר אותי יודע כמה אני ישר וגלוי (או לפחות אני מאמין שאני כזה..).

מניות הן גם הגנה אינפלציונית מעולה, את זה אסביר על קצה המזלג ואומר שמי שנהנה ראשון מהעלאות מחירים הן החברות שמעלות את מחירי מוצריהן, מכאן מגיעה בעצם העלאת מחירים ולכן שערי מניות (שהן יחידות קבועות לשותפות בבעלות על חברות ועל רווחיהן הכספיים) הן בעצם מעין כלי צמוד למדד באופן עקיף שכזה.

אך מעבר לכך, החברות ביצעו בשנים האחרונות מהלכי ייעול חזקים שנבעו מסביבה עסקית קשה ומאתגרת, ובעולם של ריביות נמוכות, קל להן לגייס ולמחזר חוב. עכשיו מה שנשאר הוא התאוששות קלה בכלכלת העולם והן תוכלנה לצאת למסע עליות משמעותי. ולמי שתוהה, אינני שוכח את הסכנות, הן ברורות לי לא פחות מלקוראי היקרים. ולכן חשוב מאד אותו אפיון שאנו עושים לכם כלקוחות ולומדים את מצבכם, כל אחד בנפרד לפי מצבו ויכולתו הפיננסיים והאישיותיים, אך אחרי שעברנו משוכה זו – זו תקופת המניות. (אני אמור לצפות עכשיו לבייבי בום מנייתי?)

בכל אופן הנגיד חושב כמוני. כן כן, סטנלי פישר שקנה מיליארדי דולרים בלית ברירה ולמרות שהמלצתי מעל דפי ה"יתרון" שלא לעשות את זה. אז מה הוא עושה עם כל הדולרים שקנה בלית ברירה בניגוד לדעתי? הוא קונה מניות. אם אני צריך אילן גבוה, זהו אילן גבוה. גם פרופסור פישר הנגיד בכבודו ובעצמו, חושב שמניות הן אפיק חשוב ונכון לתקופה זו.

מספיק להפעם.

שנה טובה ומוצלחת ולא לשכוח : מי שלא מצביע, שלא יקטר!

 

שיהיה לנו בהצלחה.

עופר אקסלרוד וצוות יתרונות פיננסיים.

הערות, תגובות, תלונות, שאלות, טענות או תשבחות לכאן –  ofer@itronot.co.il

יתרון נובמבר 2012

לקוראי היתרון שלום רב.

במהלך החודש האחרון, פורסם מחקר ענק שמקיף מספר מכוני מחקר בעולם, מיפן, משוויץ ומארה"ב ובמעט מילים אסכם אותו כך: תחזיות קודרות גורמות לפאניקה והן הגורם לירידות בשווקים ולא מצב הכלכלה. באמת?

אני כבר כותב כאן יותר משנתיים שמצב החברות טוב, רזה ומוכן למשברים שונים הן בבנקים והן בתעשייה. כמו כן אני מזהיר כבר שנה שהמחירים זולים בלי כל קשר למצב הכלכלות. גם אוטו אחרי תאונה שווה משהו, לא? אך את הציבור כאוסף של פרטים לא רק שזה לא מעניין, הוא גם לא נגיש למחקר מקצועי ובעיקר מושפע מהתקשורת. והתקשורת בכלל ובישראל בפרט – אינן אמינות, מוטות ולא מקצועיות בעליל. אז אני מטיף כבר שנתיים נגד התקשורת כגורם המשפיע על המצב רוח הכלכלי של הציבור, אבל לי יש רק 500 קוראים ולעיתון הארץ קצת יותר…אבל אני נושף בעורפו. J

וככה באים חודשיים, שבהם, אחרי שהציבור המשקיע את זמנו בקריאת עיתונים סיים למכור את מרבית המניות שברשותו, בא השוק ומבצע מהלך עליות מהיר ואלים! מניית בנק דיסקונט שלא הפסקתי לכתוב עליה ועל מחירה הזול במשך חצי שנה, ביצעה מהלך עליות של 50% בחודשיים. בחודשיים!!! מניית בנק הפועלים כ40%. מניית כלל עסקי ביטוח זינקה מהתחתית כ 70%!!! והרשימה ארוכה. ומי המפסיד העיקרי? ניחשתם נכון. זה הציבור שמשקיע הרבה בקריאת עיתונים ומעט בביקורת. הוא המפסיד הגדול. מי הרוויח? כרגיל – בעלי העניין שקנו את מניותיהם בשנה האחרונה ללא הפסק והברוקרים שמרוויחים מעמלות. הציבור כהרגלו, ירוץ בעוד שנה לאסוף במחיר גבוה את המניות שזרק בנזיד עדשים.

נקודות למחשבה:

♦ הנגיד הוריד את הריבית החודש בעוד 0.25 נקודת אחוז. הוא מעודד כך את מהירות הכסף במחזור ומפחית את הרצון של הציבור לחסוך. כמו גם, מקל את יכולתם של המלווים לגייס כסף. צעד זה הוא צעד מובהק לתמרץ כלכלה. אנו צופים שתהיה לו השפעה חיובית על שוק המניות והשפעה חיובית על שוק אגרות החוב הקונצרניות, שכן שם עדיין יש ריביות יפות לקבל בתמורה לסיכון קטן יחסית.

♦ למרות מהלך העליות בשוק המניות, מרבית המניות נסחרות במחירים זולים ויש להן לאן לעלות. מה שעלול להקשות עליהן הוא : הדרדרות בכלכלה האירופאית (סבירות נמוכה), הדרדרות בכלכלת סין (סבירות נמוכה), מלחמה אזורית (סבירות נמוכה מאד) ונפילה מצוק פיסקאלי (לא יקרה).

♦ מה זה הצוק הפיסקאלי הזה? שוב, ברווז עיתונאי מדהים שמכר לא מעט כתבות. בגדול, מדובר על חזרה של משטר המס לפני החקיקה הזמנית של הנשיא בוש שתביא לעליה מהותית בכל סעיפי המס. להערכתנו,בסבירות גבוה מאד, עד סוף השנה ייערך הסכם בין שתי המפלגות הגדולות לגבי משטר המיסים מ-2013 ולכל הפחות תינתן הארכה בת שנה למשטר המס הקיים. כמו הרבה ברווזים עיתונאיים אחרים – גם הוא ילך בדרך כל ברווז.

♦ בהנחה שכלכלת אירופה תציג התאוששות מעבר למה שצפויה ברבעון ראשון 2013, תהיה לכך השלכה חיובית מהותית על השווקים. הציבור היום מתמחר במחירי המניות הרבה יותר תסריטים פסימיים מאופטימיים. הפתעות חיוביות תהיינה בעלות השפעה חיובית מאד (הרבה מעבר לצפיות) על שוקי המניות החבוטים.

 

לסיכום: מניסיוני ארוך השנים, בעוצמה הזו שחזינו בה בחודש האחרון בשוקי המניות, בעוצמה הזו מתחיל מהלך ארוך טווח בשווקים. זה הזמן להסיט כספים ששכבו באפיקים סולידיים לחלוטין (בונקר) אל השווקים בעלי הסיכון. יתרה מכך, האפיקים הסולידיים ביותר כגון פיקדונות ואגרות חוב ממשלתיות לטווחים קצרים – נושאים היום ריבית ריאלית שלילית ומהווים סוג של בועת מחירים מסוכנת.

"זה אבסורד לחשוב שהציבור יכול להרוויח כסף מתחזיות שמפורסמות בשוק" – בנג'מין גרהאם, אבי תורת השקעות הערך.

שיהיה לנו בהצלחה.

עופר אקסלרוד וצוות יתרונות פיננסיים.

הערות, תגובות, תלונות, שאלות, טענות או תשבחות לכאן – ofer@itronot.co.il

יתרון אפריל 2012

לקוראי היתרון שלום רב.

ישבתי לעשות חשבון נפש בנוגע לפסח, ליציאת מצריים, הרהרתי על יוסף ומשה ועל העגל המוזהב וזה מה שיצא…

 

המשבר הכלכלי הראשון

מזמן שלפני הזמנים, בממלכתנו העתיקה והשלמה, הגיעה תקופה כלכלית קשה. שהסתיימה  במשבר אג"ח מגובה אלומות, אלומות חיטה כמובן. דמי השמירה על החיטה היו גבוהים מאד, היתרות נוהלו ללא פיקוח ממשלתי, כולם השקיעו בתבואות ואז הגיע חורף קייצי מאד. זה היה המשבר הכלכלי הראשון.

בזמן ההוא תספורות לא היו באופנה, בתקשורת של אז דיברו יותר על הסדר חוב מסוג אחר, קראו לו שמיטה. טייקוני תבואה וסחורות שהנפיקו התחייבויות מבלי לשעבד אלומות או לספק בטחונות בצורה של צאן ובקר או שטחי מרעה,  הודיעו פשוט שאינם יכולים לשלם את החוב. לא תספורת ולא בטיח. הקריסה הייתה מהירה וכואבת.

פסימיות 1

רבים עשו חשבון והסיקו שמכאן כבר לא נוכל להתרומם. בתקופה שמדע הפסיכולוגיה לא קיים עדיין ואין תכניות בידור בטלוויזיה, המושג אופטימיות לא היה קיים, אפילו לא מחשבה חיובית אחת לרפואה, בקושי מחשבה הייתה בזמנים ההם. ככה התחילה הירידה ההמונית מהארץ. אני מזכיר לכם שבתקופה זו עדיין לא גילו את אמריקה ואפילו לא את קנדה. החלופה היחידה הייתה מצריים. בזמנים ההם עדיין לא היה בעולם אפילו אח מוסלמי אחד וכולם חשבו שלרדת למצריים יהיה בסך הכל "רילוקיישן" מצוין.

התוצאה ההרסנית של פסימיות 1

מה שקרה שם כבר די ידוע היום. אכלנו אותה. המצרים הפכו את אבותינו לעבדים, אבל שלא תתבלבלו, לא לעבדי היי טק, או עובדים סוציאליים, או פקידי בנק בשכר מינימום (לא עלינו) ואפילו לא לסתם עובדים זרים, לא. הם פשוט קשרו שרשראות לרגלי ישראל וגרמו להם לבנות פירמידות שבזמנו שימשו כמרכזים מסחריים וקברים. התוכניות היו לקויות ולא התחשבו בתשתיות המצריות העתידיות לבוא, היום הן אפילו לא משמשות למשרדים. סתם מבנים חסרי תועלת…

אני מקצר כאן כי דווקא היציאה מעניינת אותי יותר. אז אחרי שהמצרים קיבלו את המכות שלהם הם החליטו לשחרר את העבדים שכבר איבדו זהות כמעט לחלוטין אחרי 400 שנה. השרשראות נופצו.

המדבר שבלב או היווצרות השופינג

תקופה קשה המדבר. המזון מועט, התנאים בלתי נסבלים, עם שלם חי בשכירות וכמעט שאין שום דיור מוגן. מצד שני יש הרבה מאד אוהלים ברי השגה. העם המותש מאבד קצת ממוסריותו ומתחיל להתאהב בחומר, בדברים שקל להשיג ועושים לכולם קצת טוב על הלב. זוהי תקופת השופינג הראשונה בתולדות היקום. תכשיטים, יונות דואר דור 3, אבני צור חדישות, מלבושים חושפניים (כי חם!) קרמים שמבטיחים עור פנים צעיר והרבה מזון אורגני. המוסר מתחיל להידרדר.

פסימיות 2 + התוצאה ההרסנית של פסימיות 2

השיא עובד ככה: משה אומר לאבותינו שיחזור תוך 40 יום, חוסר הבנה גורם להם לחשוב שהכוונה היא לכך שהוא חוזר תוך 40 יום מהרגע ששחרר את ההצהרה, אבל לא, משה מתכוון שמרגע שיעלה על ההר. למי שלא בקיא בסיפור מדובר בפער של יום אחד. משה עולה והעם מצפה לו ביום השלושים ותשעה ציפייה עמוקה! מבחינתו של משה לעומת זאת, יש לו עוד יום להשלים את העבודה, ויש שאומרים שהשקט עשה לו טוב. כמו כן אלו דיברות בעבודת יד והן צריכות להיות תקפות לכמה אלפי שנים והוא ממש לא מעוניין לעשות את הלוחות כלאחר יד.

ההיסטריה

תוך יום, יום אחד, גורמת התקשורת שמסתכמת אז בערוץ אחד – "כל העם במדבר" (השגיאה במקורות) לכלל עם ישראל, להתקפת היסטריה. העיתונים מתארים לעם את משה שניטרף או הומת ושהוא כבר לא יחזור לעולם. העם, שבתקופה הזו מעדיף צריכת תקשורת על פני מחשבה עצמית ומושפע ממנה קשות, ממהר ליצוק עגל זהב ולסגוד לו, על מנת שלא להישאר ללא אל (GODLESS) במידבר הלוהט הזה. אתם קולטים? יום אחד של תקשורת רודפת כותרות והנזק? לנצח! כתם גדול על עמינו ישראל לדורי דורות.

משה שיורד לו בשלווה טרנסצנדנטלית מההר רואה את זה ומת-חר-פן, את מה שהוא עושה בשלב הזה אני לא רוצה אפילו לתאר לכם. בואו נגיד שלזרוק טלפון סלולרי על הרצפה בסיום שיחה מעצבנת או להכות ולרסק מסך מחשב כתוצאה מיום של ירידות בבורסה, זה כלום ושום דבר לעומת מה שעבר על האיש. שאגב שמו היה משה, אבל הרוב קראו לו צ'יקו (כמו היום, גם אז היה נהוג לקרוא למנהיגים בכינויים) בקיצור מושיקו עושה טעות וחוטף את העונש הקשה מכולם.

הסוף ידוע. עשר דיברות חדשות נחקקות במהירות ורמת המוסר עלתה פלאים עוד באותו היום. סתם. היא לא. לוקח לה אלפי שנים ועדיין יש היכן לשפר…

 

אז מה הסקתי מכל אלו:

1. משברים כלכליים תמיד היו ותמיד יהיו, חשוב להתמודד איתם ולא לברוח, הבריחה נראית קלה אך עלולה להיות בעלת השלכות קשות לטווח רחוק מאד.

2. חומר תמיד היה מכשול בפני האדם, צריך להיזהר ממנו, לגדר אותו ולהתעמק גם בדברים חשובים יותר. תחשבו על זה.

3. העיתונים לעולם לא ימכרו אופטימיות, זה לא מעניין. מאז ומתמיד הם חיו על כותרות שליליות. זה מקור קיומם וחשוב לזכור את זה, בשביל השמחה.

4. העדר מחשבה עצמית ואיכותית והליכה בעיניים עצומות אחרי העדר, מביאה לתוצאות הרסניות. יש להימנע מכך בכל מחיר ולחשוב. תמיד לחשוב…

והכי הכי חשוב:

5. להיות אופטימיים ולזכור, יש לנו עשר דיברות וארץ יחידה ונהדרת!

 

לכל החברים של יתרונות שקוראים את היתרון וללקוחות היקרים שלנו :

חג חירות ומחשבה חופשית שמחים!!!

צוות יתרונות פיננסיים.

הערות, תגובות, טענות או תשבוחות לכאן – ofer@itronot.co.il

יתרון מרץ 2012

לקוראי היתרון שלום רב.

הפעם אתם מקבלים את היתרון באיחור קל, בעיקר כיוון שרציתי להמתין להתפתחויות האחרונות ביוון ולהתייחס לכך. אז אם ראיתם את הכותרות בעיתונות הכלכלית ובין אם לא על פי ה-ISDA (ארגון למשתתפי סחר בנגזרים ועסקאות החלף) יוון הגיעה לחדלות פירעון. מה זה אומר?

 

כל אירוע שבו תאגיד או מדינה משנים את התנאים של בעלי אגרות החוב כגון, אי תשלום, דחיית מועד תשלום, או הסדר חוב (מרצון או בכפייה) מוגדר כחדלות פירעון. בפועל מחזיקי אגרות החוב של ממשלת יוון יקבלו אגרות חוב אחרות בסכום נמוך ממה שהובטח להם מלכתחילה. להכרזה זו יש את ההשלכה הבאה : מי שרכש CDS (חוזי ביטוח כנגד חדלות פירעון של יוון) יוכל לקבל את סכום הפוליסה. חוזי ביטוח אלו מעניקים פיצוי בסכום ידוע מראש למי שרכש ביטוח זה. לסיכומו של עניין הפוליסות עומדות על כ- 3.2 מיליארד דולר סכום נמוך ביחס למה שציפו בשוק. (זה טוב).

לעומת זאת, מי שחיכה בשנה האחרונה לקטסטרופה כלכלית שתגיע בעקבות חדלות פירעון – התבדה. וכמו כן, לאחר שהגיעה להסדר חוב כנדרש, תקבל מדינת יוון 130 מיליארד אירו, חבילת סיוע שאמורה לסייע לה לעמוד בהסדר החוב ולהרגיע את אירופה.

 

ולמה אני מספר לכם את כל זה? כי יש כאן שיעור חשוב מאוד שיש ללמוד והוא הקשר בין שוק ההון לכלכלה או במילים אחרות: הקשר בין ציפיות ותחזיות, להתרחשות האירועים עצמם.

הגרף לעיל מתאר את מדד S&P500 (המדד המוביל בבורסה בארה"ב) מתחילת 2011 ועד היום. הריבוע האדום הוא שבועיים של מסחר במהלכם הורידו סוכנויות הדירוג את דירוג האשראי של ארה"ב (שיא הפחד והפסימיות) והריבוע הירוק הוא העליות של שלושת החודשים האחרונים.

 

הרי זה לא מובן מאליו (ואפילו לא ממש הגיוני) שבעת שמודיעים על חדלות פירעון של מדינת יוון הבורסה בארה"ב כבר נמצאת מעל השיא הקודם. בעצם השוק הקדים בהרבה את האירוע עצמו (חדלות הפירעון) והגיב בעוצמה חדה כל כך שככל שהדברים הלכו והתבהרו השוק העצים את מהלך העליות ונכון להיום נמצא כבר מעל נקודת השיא הקודמת. וזאת ללמדנו, לא תמיד שוק ההון עובד במתאם לאירועים כלכליים. לעיתים, השוק מגיב בצורה שונה מאוד ממה שמצפים המשקיעים ובדיעבד ניתן לראות, ששבוע אחרי הורדת הדירוג, כאשר משבר החובות באירופה והחשש מפני חדלות פירעון היה בשיאו, הייתה הנקודה הטובה ביותר לרכישת מניות למשקיע הסובלני ולזה שהתנודתיות הגבוהה תואמת את יחסו לסיכון.

 

בזמן הזה שוק המניות בישראל נראה אחרת לגמרי:

זהו גרף של מדד ת"א 25 מתחילת 2011 ועד היום. הריבוע האדום הוא אותם שבועיים של הורדת דירוג האשראי בארה"ב (תחילת אוגוסט) אך משם השוק ממשיך לדשדש בתנודתיות שהולכת ויורדת עם הזמן, בעצם ממשיך ללכת ימינה ומסרב לפתח מגמה.

איך יתכן ששוק המניות בחו"ל רשם עליות שערים בולטות כל כך ואנחנו עדיין באותה הנקודה שבה היינו באוגוסט? מצד אחד המשק מתרחב, הצמיחה ב-2011 הסתכמה ב 4.7%, האבטלה נמוכה מאוד ועומדת על 5.4%, מדדי היצוא, הייצור והפריון מצביעים על שיפור בכלכלה. מצד שני שוק המניות לא מגיב בחיוב.

הפחד מיוון כנראה כבר חלף, החשש שהולכים למיתון עולמי עמוק כבר מגולם במחירי השוק ויתכן שכלל לא יהיה מיתון, כיוון שהכלכלה בארה"ב מראה סימני התאוששות מהירים יותר מהצפוי. אז למה בכל זאת?

 

רגולציה וסיכונים גאופוליטיים.

בחודשים האחרונים החליט המחוקק במדינת ישראל (בעקבות המחאה החברתית או שלא) לבדוק מי מרוויח כסף, כיצד, ולנסות לטפל ב"בעיה" הזו. הרגולטורים החליטו לבטל את דמי הקישוריות בסלולר, להגביל את מרווח השיווק של הדלק, להגביל את הדמי הניהול בפנסיה ובגמל, לבדוק את פעילות הקמעונאים ועוד מספר סקטורים.

לצרכן הישראלי המצב השתפר במעט(לפחות בטווח הקצר), אך למשקיע ולחוסך הישראלי המצב הורע. נניח שכל חוסך בישראל הוא גם צרכן אז עכשיו מחד, דקת שיחה עולה 35 אג' במקום 55 אג' ומאידך, מניות של חברות הסלולר ירדו בכ- 60% בשנה האחרונה ולא מעט משקיעים נחלו אכזבה. אז הציבור הישראלי מפסיד בכיס ימין ומרוויח בכיס שמאל, אך המשקיעים הזרים מבינים שהם לא ירוויחו מכך דבר כיוון שלא יוכלו ליהנות ממחירי סלולר או דמי ניהול זולים יותר בקופות הגמל ופשוט לא חוזרים לשוק ההון הישראלי (הם כמובן יחזרו בסוף, אל תדאגו, אבל על זה נכתוב ביתרון הבא)

 

"סיכונים גאופוליטיים" זו דרך לומר בעדינות רבה "פוחדים שאיראן תתקוף אותנו בנשק גרעיני או לא רגיל אחר". אם הייתי מספר לכם שיש מדינה מקסימה עם כלכלה יציבה בלי בועות או משברים ששמה "לארשי" ושם הבורסה זולה ומכפילי הרווח נמוכים אולי הייתם משתכנעים להשקיע שם אחוז כלשהו מהשקעותיכם אך אם הייתי מוסיף ומספר שיש סיכוי, קטן אך קיים, לתחילת מלחמת גוג ומגוג בלארשי כנראה שהייתם מוותרים על ההשקעה שם. בדיוק כך רואים משקיעים זרים את ישראל.  אנחנו, תושבי לארשי, כמובן מבינים את המציאות יותר טוב כי תמיד משם זה נראה הרבה יותר מפחיד מאשר מכאן. ביננו, אם איראן תפציץ את ישראל הבעיה הכי קטנה של כולנו היא שוק המניות. איש חכם אמר פעם שכל עוד האנשים בריאים מה שהכי מדאיג אותם זה הכסף. בואו נסכים שבמלחמה גרעינית מול איראן הכסף הוא לא זה שידאיג אותנו. כל זה, גם אם נכון, לא עוזר לשוק ההון.

 

והנה תמצית היתרון הנ"ל:

יוון הגיעה לחדלות פירעון וכלום לא קרה, השוק בארה"ב בשיא והכלכלה האמריקאית מראה סימני התאוששות. אירופה הולכת לעידן של התאוששות ותוכניות צמיחה. ישראל, בסופו של דבר תושפע לחיוב כי בישראל מראש כלום לא קרה, לא הורידו דירוג, אין משבר, הכלכלה בסדר, והשוק תקוע כי המשקיעים הזרים ברחו והציבור מכר מה שיכל והשאר מבוהלים מקרבות טילים ארוכי טווח במזרח התיכון.

נשמע שגרוע מזה לא יכול להיות…

אם כך זה הזמן לקנות מניות זולות ולחזור לבורסה כי בפעם האחרונה שכולם חשבו שיותר גרוע מזה כבר לא יכול להיות, השוק בארה"ב (מאמצע אוגוסט 2011) עלה 25%.

 

שיהיה לנו בהצלחה.

עופר אקסלרוד וצוות יתרונות פיננסיים. (נכתב ע"י בוריס ליפשיץ ועופר אקסלרוד)

 

הערות, תגובות, תלונות, שאלות, טענות או תשבחות לכאן – ofer@itronot.co.il

מה חדש?

סקירות מהמחלקה הכלכלית של יתרונות פיננסיים

וירוס הקורונה הסיני

ללקוחות יתרונות פיננסיים שלום רב, הישמר והיזהר כאשר אתה מעלעל בספר העוסק בנושאי בריאות – אתה עלול למות משגיאת דפוס. – מרק טווין. בכל אתרי החדשות הכלכליים מנסים להשוות בין אירועי הסארס ומגפות אחרות לוירוס הקורונה. מנסיוני, לא ניתן להשוות … להמשיך לקרוא ←