יתרון פברואר 2012

קוראי היתרון שלום רב,

 

ימי חיינו. פרק 5249 בחזקת 13.

יש סידרה כזו בארה"ב, ימי חיינו, שרצה בטלוויזיה בארה"ב מיד אחרי המפץ הגדול, אני חושב שבאחד הפרקים אפילו אברהם אבינו השתתף. המאפיין העיקרי של הסדרה הזו הוא שאפשר לא לצפות בה במשך 200 פרקים, להתיישב מול הפרק הבא ומיד להבין ששום דבר לא השתנה ואת השינויים הקטנים בעלילה ניתן מיד להבין. זהו סיפורה של הבורסה בתל אביב בחצי שנה האחרונה. כתבנו את זה ביתרון האחרון (וזו הסיבה שלא חזרנו המון זמן) ומאז פשוט שום דבר לא השתנה.

 

אירופה

אלו הימים האחרונים לפני סגירת עניינים מול יוון. להערכתנו, אם יוון תפשוט את הרגל, או לא, זה לא ישנה. יוון גמורה להרבה זמן ועומדת בפני תהליך התאוששות ארוך טווח, חמש שנים לפחות. מי שמעוניין לעזור ליוון לצאת מהמשבר, מוזמן להתקשר לסוכן הנסיעות שלו.

בשאר אירופה, הבורסות כבר מתייצבות ורמת הפחד שם מתפוגגת, את זה ניתן ללמוד מתשואות האג"ח של המדינות – התשואות הגבוהות ביותר היום באירופה הן של איטליה ופולין והן בתשואה של 5.5% לאחר שכבר היו ברמות של שבעה אחוזים בשיא הפחד. הגוש, למרות נתוני צמיחה שליליים ותחזית מעט קודרת, ייכנס בקרוב לתהליך שיפוץ כלכלי, הן בפן המוניטרי והן בפיסקאלי, ואני מניח שכמו תמיד, ייצא ממנו מחוזק. זוהי תמיד דרכה של הכלכלה, כפי שקורה כעת בארה"ב.

 

ארה"ב

בכל מדד כלכלי אפשרי ארה"ב מראה שיפור בכלכלתה, בתעסוקה, בצריכה, ברווחיות החברות, בגידול התוצר מחודשים קודמים, בביטחון הצרכנים וכ"ו. כן, השיפור הוא מזערי. לדעתי, כל תהליך של שיפור בכלכלה מאופיין בשני דברים, הראשון, הוא מתחיל בקטן, השני, הוא עקבי. לפי אלו וההבטחה של נגיד הבנק המרכזי בארה"ב, שהריבית תשאר אפסית בשנתיים הקרובות – לשוק ההון שם יש עדיין לאן לעלות.

 

ישראל(אנחה…)

אז למה בכל זאת השוק שלנו מהוסס? הרי אחרי הכל, זו באמת אחת הכלכלות החזקות בעולם היום! לא? אז ככה, הדבר שמשקיעים הכי לא אוהבים, זה שמטילים פצצת אטום על המדינה שבה הם משקיעים. ומכיוון שהנהגת המדינה, זו שמריחה בחירות וחוסר יציבות שלטונית, יודעת כיצד עליה לרתק את ההמון, היא "מפזרת" ערפל גרעיני, כזה שמבטיח את השארות השלטון יציב. זו טעות, נטיעה של חוסר בטחון בלב הציבור תעלה לשלטון ביוקר. במיוחד כשרובנו יודעים שזו שטות מוחלטת. ואם זו לא, הרי שלא ניתן לנהל אורח חיים לפי אירוע שהסבירות שלו היא מזערית. לא ניתן. אז כיצד ישלם הליכוד בבחירות הבאות? אינני יודע, סך הכל יציבותו די ברורה. אבל נזק הוא יוצר לעצמו. ולנו הציבור. יש עוד סיכוי קטן שהסיבה שישראל מתעקשת לייצר תחושה של תקיפה קרובה היא תוצאה של הילדות שעברו ביבי וברק במדינת ישראל בשנות החמישים. בשנים ההן לפני עידן הפייסבוק והטוויטר, כשילדים עדיין היו מתקוטטים ("הולכים מכות" – ביטוי מקסים), היתה תופעה כזו (שיש לה הסבר שלם בתורת המשחקים), של ילד שצועק "תחזיקו אותי!" (הדרך הנכונה היא לומר "החזיקו בי!", אבל טעות לשונית הופכת את השחקן לאמין יותר) לא כי הוא באמת מעוניין להגן על היריב מפניו, אלא בדיוק להיפך. הוא מעוניין לעשות הרבה רעש ולאיים, כדי להימנע מחבלה רצינית בעצמו. וזה דווקא מצליח לביבי, היום נתבשרנו, שאובמה התקשר לביבי ישירות לאייפון והצליח לשכנע אותו לא לתקוף באיראן בינתיים, כשקראתי את זה התגלגלתי מצחוק. ביבי צעק "תחזיקו אותי" ואובמה, הילד הזה, נפל בפח…

מתי בכל זאת הבורסה הזולה שלנו תתחיל לטפס?

אחד משניים:

1.כאשר ירד נושא התקיפה של איראן מהפרק והתגובה שמהלך כזה עלול ליצור.

2.המשך עליות בשווקי העולם, יגרום לבסוף למשקיעים לחפש היכן נמצא השוק הזול ביותר, מנסיוני, בסופו של דבר כשכסף מתחיל לרוץ לכיוון מסוים, כבר לא משנה כמה איומים אמיתיים או סרק יש באותו כיוון. לבורסה בתל אביב יש הרבה מאד לאן לעלות שכן מחירי המניות היום הם זולים מאד ברמה היסטורית ביחס לנתוני החברות והכלכלה.

 

השוק הסולידי

באופן לא רגיל ומעט פרדוקסלי, דווקא שוק האג"ח הממשלתי נתפס בעיני היום כמעט מסוכן יותר מבעבר. הסיבה פשוטה. מי שקונה היום ריבית לעשר שנים קונה תשואה נמוכה מאד, מהנמוכות שהיו אי פעם. תשואה זו מתבססת על הנחות של משבר מתמשך. להערכתי, המשק הישראלי נהנה מחוסן כלכלי ומיכולת גמישות (ממש כמו בוטיק השקעות J) שעובדת לטובתו בכל משבר. בעבר כתבתי כבר שלמשק האמריקאי אין יכולת לשנות בהרבה את השווקים שלו, הוא מוכר לכל העולם וכל זעזוע חל עליו. היצואן הישראלי ידע בעבר לעבור משוק לשוק לפי הצורך, מכיוון שהמכירות הן קטנות ופרטניות יותר וכך ללכת למקומות שהם הכי רווחיים לו. ואני לא מדבר כלל על חוסנה המאקרו כלכלי של ישראל.

מה שגורם לי לחשוב שבסופו של דבר תוך שנה נראה כאן התחלה של תהליך אינפלציוני ולכל היותר תוך שנה וחצי העלאות ריבית שוב. או אז, מי שקנה היום ריביות נמוכות, דווקא יסבול מהפסדים עתידיים וזה יבוא ליידי ביטוי במחירי האגרות. קוראים לזה הפסדי הון. כיצד ניתן להתגונן מכך? השקעה במניות של חברות בעלות איתנות פיננסית גבוהה ורווחיות בטוחה ו/או באג"חים של תאגידים חזקים הנותנים היום ריביות משמעותיות גבוהות יותר.

עם זאת חשוב לזכור, זוהי איננה המלצה לפעולה!!! כל אחד חייב רכיב שמרני בתיק בנכסים שלו. המלצה לפעולה כל אחד יקבל מאתנו לפי יכולתו, מאפייניו הפיננסיים ויכולתו לספוג הפסדים בטווחים קצרים (קוראים לזה שנאת סיכון בשפה שלנו).

 

ניתוח טכני על קצה המזלג, מדד המעוף – ת"א 25

כך נראה מדד ת"א 25 מה 01.01.2011 ועד היום. הירידה החדה במרכז העיגול האדום הוא היום שבו חברת S&P הורידה את דירוג האשראי של ארה"ב לדירוג AA+, ובאופן לא מפתיע מאותו היום ולמשך חודש שלם השוק עלה. בשישה החודשים האחרונים השוק מדשדש בין רמת התמיכה (הקו האדום) לבין רמת ההתנגדות (הרצועה הירוקה) כאשר בחודש האחרון ירדה התנודתיות בבורסה והמסחר מתנהל בתוך רצועה צרה הרבה יותר (בין הקו השחור לירוק).

להערכתנו, שבירה של רמת ההתנגדות (1175 נקודות), תהווה יריית פתיחה למהלך עליות משמעותי יותר בשוק המניות המקומי. מהנגיעה האחרונה של מדד ת"א 25 בקו התמיכה המדד הוסיף לערכו כ- 11% ומתייצב בתחום העליון של הרצועה, מה שמצביע או אופטימיות מסוימת בקרב המשקיעים. אם נוסיף לכך את העובדה שבחודש ינואר, כאשר המדד בארץ לא זז ממקומו, השוק בארה"ב בכלל ומדד S&P500 בפרט רשם עליות שערים בולטות של כ- 7%, נראה שיש יותר סיבות להיות אופטימיים מאשר פאסימיים לפחות בכל הנוגע לטווח הקצר. מיותר לציין, שבתקופה האחרונה החדשות מאירופה זורמות על בסיס קבוע ומטלטלות את השווקים השכם וערב ולכן התמונה עלולה להשתנות בטווח של ימים.

 

שיהיה לנו בהצלחה,

עופר אקסלרוד וצוות יתרונות פיננסיים.(נכתב ע"י עופר ובוריס)

הערות, תגובות, טענות או תשבוחות לכאן – ofer@itronot.co.il

יתרון דצמבר 2011

לקוראי היתרון שלום רב,

יש שוק שנע למעלה, יש שוק שנע למטה, ויש שוק שפשוט נע ימינה. (באנגלית Side ways).

בארבעה החודשים האחרונים, השוק נע ימינה. ז"א הוא קצת עולה וקצת יורד. יש שחיקה אדירה של מצב הרוח בקרב הסוחרים והעצבנות מטפסת לשיאים חדשים, אך בגדול לא קורה שום דבר. כך זה נראה:

 התוצאה של שוק שזז ימינה היא עליה ברמת העצבנות וזה אומר שתנודות של פלוס 3% או מינוס 2.5% הופכות לרגילות לחלוטין. נחזור לשוק המניות בסוף.

בדרך כלל אני כותב כאן תת כותרות כמו השוק האירופאי, ארה"ב, אגרות חוב או שוק המניות. היום יש לי כותרת אחת:

העולם משתגע.

סוכנות הדירוג S&P, חברת דירוג האשראי הגדולה בעולם, קיבלה על עצמה משימה משיחית והיא החליטה לשים קץ לדירוג החוב AAA (זהו הדירוג המושלם). בהתחלה היא הורידה את הדירוג לארה"ב מהלך שהרים גבה אצל חצי מהכלכלנים בעולם: "אם ארה"ב לא AAA זה אומר שאין AAA בכלל ?". אבל באופן מוזר נשאר דירוג AAA  לכמה מדינות באירופה. S&P עלתה על הטעות של עצמה ובימים האחרונים מודיעה שהיא כנראה תוריד דירוג לעוד כמה מדינות באירופה כגון צרפת, גרמניה, אוסטריה, פינלנד, לוקסמבורג, הולנד וכן הלאה. זה קצת אבסורד, מכיוון שדירוג חוב הוא עניין יחסי, אז כנראה שיש מדינה ביקום מקביל שהסוכנות עדיין מדרגת ב AAA ואנחנו בני האדם הרגילים לא אמורים לדעת מי זו. אבל יש חדשות טובות: ה AA+ הוא ה AAA החדש. אני לא יודע אם אתם מבינים אבל אותנו זה ממש מצחיק. זה כמו שתראו זנב יציב שמנפנף בכלב שאליו הוא מחובר.

מצדה השני של סוכנות הדירוג יש מלאכי שרת, שוק ההון. אם S&P זו הרשות השופטת, שוק ההון זו הרשות המבצעת. הם אחראים על ההוצאות להורג. ברלוסקוני בשלטון? האג"ח של איטליה נזרק לפח ומחירו צולל, התשואה 7 אחוזים. בוחרים ראש ממשלה חדש? שוק האג"ח עולה והכל תקין לעת עתה. מה השתנה באיטליה בשבוע הזה? צדקתם, כלום! מרקל מודיעה על אמנה פיסקלית חדשה לאיחוד (ניהול כלכלי עילי אחיד לכל המדינות) שוק האג"ח והמניות מזנקים למעלה. איזה בכיר פלט שיהיה קושי ביישום התוכנית? שוק המניות מתרסק והאג"ח צוללות. וזה באמת על קצה קוצו של המזלג. העו-לם השתגע.

אצלנו, נגיד הבנק משדר רוגע יחסי, במצגת שערך היום לוועדת הכספים הוא פותח במשפט הסיכום:

"המשק הישראלי במצב מקרו–כלכלי יחסית טוב, ועם יותר דרגות חופש למדיניות בהשוואה למדינותאחרות."

בין כל דבריו של הנגיד שברובם מרגיעים, הוא אומר משפט שקשור למדיניות הממשלה ואינו אופייני כלל לדבריו של נגיד בנק מרכזי: "הממשלה מתבקשת לא להיכנע לפופוליזם". גם הנגיד מבין את כוחה של תקשורת, כזו שמנסה לחולל שינויים בניהול תקציבה של המדינה ומתערבת ללא הבנה במקומות שבהם עדיף שלא תתערב. וכך הוא קורא, לא להיכנע לפופוליזם – ז"א לא להיכנע ולחרוג ממסגרת תקציב נכונה ובמקום זו לייצר מדיניות שמתחנפת לאמצעי התקשורת ולציבור. גם אני מבין את כוחה של התקשורת, ואת העובדה שמרבית הציבור רועד מפחד מסוגי התרחישים שהיא מייצרת. הנה התחזית שלנו.

שוק המניות

להערכתנו, אין תרחיש אמיתי שיכול להסביר את רמת המחירים בשוק היום. המחירים נמוכים הן בהסתכלות היסטורית והן באומדנים מקובלים מהמדע. צריך להתקיים תרחיש שלילי מאד, על מנת שמחירי המניות היום יהיו מוצדקים. בשלילי מאד כוונתי לפירוק אלים של כל גוש היורו וכאוס טוטאלי. כל תרחיש אחר (ולכך אני נותן סבירות גבוה יותר) של הרחבה פיסקלית באיחוד, הזרמה של כספים מהבנק המרכזי, הורדת ריבית, טיפול ביעדי גירעון במדינות השונות, הלוואות הדדיות בתוך הגוש, אמנה מרכזית ליעדי גירעון – אלו תרחישים שיצדיקו עליה משמעותית במחירי המניות. שיהיה ברור, אני לא חושב שמרגע זה ואילך יהיו עליות בשוק, אלא שכוחות המשיכה שפועלים על מחירי המניות יעבדו כלפי מעלה ובסופו של דבר, מניות זזות לפי כוח המשיכה הכלכלי. יש זמן מוגבל שבו ההיסטריה יכולה לקבוע את מחירי השוק. ובשוק המניות יש הזדמנויות רבות.

והנה דוגמה מהשבוע האחרון:

באחת הסקירות שהתפרסמו ביום ראשון לגבי מצב הבנקים נכתב ששיעור החוב הבעייתי להון העצמי עלהלרמה של 0.65 אחוז. בתקופות כגון זו שאנו נמצאים בה עכשיו, חשוב להבין את הפרופורציה של הפחד ביחס לסיכון האמיתי בשוק ההון. לבנק דיסקונט הון עצמי של 10.84 מיליארד שקלים ושווי השוק עומד על 5.84 מיליארד שקלים, ז"א שמי שמוכר את מניות הבנק על פי השווי הנוכחי חושש שהבנק יאבד 5 מיליארד שקלים או במילים אחרות 46% מההון העצמי. קשה לדמיין תסריט שבו בנק קמעונאי בישראל יאבד 46% מההון העצמי ובפרט מופרך החשש עוד יותר בעת שהחוב הבעייתי מהווה רק 0.65 אחוז מההון העצמי. גם אם נדמיין תסריט פסימי שבו החוב הבעייתי יגדל פי 50 לרמה של 32.5% ויעלם כלא היה, בנק דיסקונט יישאר עם הון עצמי גבוה משווי השוק הנוכחי בכ- 25%. וזו המסקנה, גם אם התוצאה של המשבר הנוכחי תהיה גרועה ממה שנראה כרגע, מניית הבנק צריכה לעלות 20-30%.

 

שוק אגרות החוב

האבסורד הוא, שבזמן שסטנלי פישר מוריד את הריבית על מנת להכין את המשק הישראלי להתמודדות טובה יותר עם המשבר, סוכנות הדירוג S&P הודיעה היום כי היא משאירה את דירוג הבנקים הישראלים במקומם (נתוןמעודד מאד על הכלכלה הישראלית) וכך יוצא ששוק אגרות החוב נותן ריבית עדיפה בהרבה מהריבית הסולידית. בעקבות זאת בעלי החברות קונים אגרות חוב של עצמם על ימין ועל שמאל כאילו זו ההשקעה העסקית הטובה ביותר שהם יכולים לבצע. אי לכך אני צופה שהיכן שהוא, בעתיד הלא רחוק, נראה גם בשוק אגרות החוב רווחי הון משמעותיים.

לסיכום, למרות שזו תקופה בעייתית הן מבחינת מצב הרוח הכללי והן מבחינת התנודתיות וחוסר הוודאות בשוק, נראה שזו נקודת כניסה טובה לחוסכים ולמשקיעים לטווח הבינוני והארוך.

למרות שכבר סיכמתי את דבריי החלטתי לצרף תוספת היסטורית קטנה שמראה מה קרה בשוק המניות לאחר תקופה של ירידות ושוק שהלך מספר חודשים ימינה:

                        שוק המניות כרגע                                              שוק המניות ב-2008

למרות שכולנו יודעים למי ניתנה הנבואה, אפשר לשאוף מאט עידוד מהידיעה איך זה נגמר בפעם האחרונה 2009:

בהצלחה לנו, עופר אקסלרוד.

הערות, תגובות, טענות או תשבוחות לכאן – ofer@itronot.co.il

יתרון נובמבר 2011

לקוראי היתרון שלום רב,

בשעה שאני מתחיל לכתוב את היתרון החודשי לחודש נובמבר אני כבר שומע בראשי –"אוו, שלום לך, הרבה זמן לא שמענו ממך…" – נכון, לא היה לי הרבה מה לכתוב מאז היתרון באוגוסט. האמת? את היתרון הזה אני מוציא רק כדי לומר לכם, שאמרתי לכם 🙂 .

 

באוגוסט כתבנו, שמחירי המניות זולים בהרבה מערכם הכלכלי. מהלך העליות בשווקים בשבועות האחרונים לא שינה את דעתנו, המניות עדיין זולות מאד. וגם אגרות החוב.

זהו, שיהיה לנו חודש מוצלח.

.

.

סתם נו.

אז מה קרה החודש בשוק ההון שהצדיק את העליות הללו? אז זהו, שבעצם, לא קרה כלום.

להזכירכם, מדינות באירופה כבר היו צריכות לקרוס כלכלית, מטוסים פלסטינאיים היו אמורים לחגוג בשמיים את יום העצמאות, נוחי דנקנר היה צריך לפשוט את הרגל, דירות בתל אביב היו אמורות להיות מחולקות חינם לכל דורש, קוטג' היה צריך לעלות 60 אגורות לקילו ועמדות מסאז'ים לעיסוי אזרחים תשושים בשם הצדק החברתי היו אמורות להיות פרוסות ברחבי הארץ. הנפט היה אמור להפסיק לזרום בגלל תוהו ובוהו בעולם הערבי וכמוהו גם החשמל (זוכרים, אספקת גז ממצריים?) ועוד כהנה וכהנה בעיות ציפו לנו בשרשרת האסונות העתידיים של הנביאים דמיקולו מהתקשורת, שעושים כל מה שצריך כדי לקבל תשומת לב…

אז זהו. לא קרה כלום. אפילו בפעם האחרונה שבדקתי, לכדור הארץ לוקח 24 שעות להשלים סיבוב (23.934 שעות למתעקשים) ואספקת החמצן בו סדירה. וזה האמת די חשוב.

אם רוצים להשקיע על פי נתונים היסטוריים, אז האבטלה עדיין יחסית גבוהה בארה"ב ובממוצע באירופה, אך יש לזכור, מהלכי העליות החזקים ביותר בהיסטוריה של השווקים החלו בדיוק בנקודות שפל ריאליות כאלו. תקראו לי אופטימיסט, אבל האנושות יודעת (לפחות במאה האחרונה) לצאת ממצבים כאלו. המוטיבציה של אנשים גוברת, הפריון עולה, חברות מתייעלות (ואוהו, כמה הן התייעלו בשנים האחרונות) ואז מגיע השלב הבא – יציאה ממשבר.

להערכתי אנחנו עדיין בשלבי יציאה מהמשבר הקשה והטראומטי של 2008. כל הזמן טענתי שיהיו מהמורות בדרך, ללא ספק. לא ידעתי כמה קשה ייקח אותן ציבור המשקיעים ברחבי הגלובוס וכנראה שמופעי היעלמות שביצעו הבנקים בארה"ב לפני שלוש שנים, עדיין חקוקים חזק בזיכרון הקולקטיבי וכל מהמורה מוציאה את הפחדים האכזריים ביותר, אך האמת היא שמערכות הבנקים בארה"ב ובאירופה במצב שונה וטוב בהרבה ממה שהיה אז.

אנחנו ביתרונות פיננסיים טוענים, שלמצב בטחוני כזה או אחר במדינת ישראל, יש השפעה נמוכה מאד, על מצב הכלכלה בישראל. אנו תלויים יותר במצב הכלכלה הגלובלית וזה האחרון, גם אם ירע באחוז או שניים בחצי שנה הקרובה – לא מצדיק צניחה של 40 אחוזים במחירי המניות.

דוחות החברות שפורסמו בארה"ב ולהערכותינו גם אלו שיפורסמו בקרוב בארץ מצביעים על רמת תמחור זולה מאד. כל שצריך הוא ירידה במפלס החרדות בציבור ואולי התעוררות של הרגש החמקמק הזה שמחליף את הפחד, נו איך קוראים לו…. , אה כן – תאוות בצע! חברות מציגות שיפור ברווח, הריבית זולה ולא משאירה חלופות ובחודשים האחרונים בעלי העניין בחברות דאגו למלא את כיסיהם במניות שהציבור זרק, עכשיו כאשר הציבור יחזור לקנות (וזה יכול לקחת עוד זמן) הוא יצטרך לשלם מחיר על הפזיזות שלקה בה.

האמת שכשראיתי שראשי המדינות באירופה עושים את הדיונים בארוחות הייתי בהלם. אנגלה מרקל אפילו אכלה גבינה צרפתית! והיא עוד אומרת שהיא בדיאטה, מלין סארקוזי. אבל אני בכלל הייתי בהלם כי חשבתי שכבר אין שם מה לאכול ושמקסימום מנגבים שם איזה פיתה בלבנה. אז זהו, שסיפורים על כלכלה לחוד והחיים לחוד.

אז כמו שכותבים במעריב לנוער – נביאי זעם – OUT  אנליזות אופטימיות – IN ?

לא בדיוק, ישנם עדיין אלו שינסו לצבור הון תקשורתי באמצעות הפחדות. והם יצליחו פה ושם לגעת בפחדים הקולקטיביים ולייצר זעזועים. זה קל היום. הציבור אכן עדיין בטראומה מהמשבר הקודם וגם מההאטה הנוכחית ולכן השוק יהיה תנודתי, וייצר בקלות מסלול של רכבת הרים למשקיע המתמיד.

 

קרן החילוץ האירופאית. כל מיני דעות מנסות לומר שאין די בטריליון אירו בכדי לגמור את המשבר. במבוא לכלכלה לומדים, שציפיות, הנובעות מהכרזות של שרי אוצר, או נגידי בנקים, עשויות להניע לבדן, את התהליך עליו מצהיר הדובר. גם כאן להערכתי, רשת הביטחון שמייצרת הנהגת אירופה לא תבוא בכלל לכדי שימוש מלא, עוד לפני כל שצריך הוא שקצת בטחון יחזור לשווקים, בנקים יגייסו כספים ובסוף עוד יגידו "לא תודה" לקרן החילוץ. על אפם ועל חמתם של נביאי הזעם. 

שקל – דולר? גם זה ($) הרים את ראשו לרגע, ממנוחת התמיד שלו. בכל אופן, למשק האמריקאי ייקח שנים רבות להתאושש במלואו, עד אז, הייתי מזהיר אתכם מלקנות את המטבע הבעייתי הזה. זה לא שארה"ב חלילה תשמוט את חובותיה, פשוט חלק מהיציאה מהמשבר תהיה מלווה באינפלציה מקומית שם ושחיקת ערך המטבע – זה כמעט בלתי נמנע ועדיין לא ראינו שם להערכתי את הסוף.

בשוק הסולידי, פרופסור סטנלי פישר הוריד את הריבית בחודש הקודם מתוך חשש להשפעה לרעה על כלכלת ישראל, החודש הוא כבר נמנע מלעשות כן ולא בכדי. קרן הצלה אירופאית עשויה לסובב פלאים את מצב הרוח ולהביא לזינוק מיידי בציפיות האינפלציה שכרגע נמצאות בשפל. לכן אנחנו צופים מעין עמידה במקום בתחום הריביות – לא עליה ולא ירידה. לכן אנו מחזיקים תיק אגח שגילו לשלוש וחצי שנים והוא מנסה לייצר תשואה עודפת מזו חסרת הסיכון. האיומים בכל אופן באג"ח הקונצרני, נמוכים היום בהרבה וישנן שם הזדמנויות רבות. אנחנו נשתדל לנצל אותן היטב.

זהו, עכשיו באמת סיימתי.

בהצלחה לנו, עופר אקסלרוד.

 הערות, תגובות, טענות או תשבוחות לכאן – ofer@itronot.co.il

יתרון אוגוסט 2011

קוראי היתרון שלום רב,

בתקופה הלא פשוטה שעוברת על שוק ההון הישראלי בשבועות האחרונים חשוב להבין מה בעצם קורה בשוק המניות.מחירי המניות יורדים בשבועות האחרונים ויש לתת את הדעת בנוגע למה שמשפיע עליהן. בקביעת מחירי המניות מעורבים שני גורמים, הגורם הכלכלי והגורם הפסיכולוגי.

הגורם הכלכלי הוא למעשה הערכת שווי כלכלי של חברה שהיא תהליך מקצועי בהגדרתו. תהליך זה מתבצע על ידי ניתוח דוחות החברות בעזרת הכרות עם הכללים החשבונאים וחישובים מתמטיים. בהקשר זה אנו טוענים כימרבית מחירי המניות בבורסה זולים ביחס למחירם הכלכלי. לדעה זו שותפים רוב הגורמים המקצועיים בשוק ההון, אותם גורמים שמוכרים לכם מהסקירות הקודמות בתור "הידיים החזקות". הם אינם מוכרים במחירים לא כלכליים. אז מי מוכר? הציבור.

הנתונים הכלכליים במשק הישראלי הם טובים. הדוחות שפורסמו עד כה מצביעים על עליה במכירות ורווחים גבוהים מהציפיות (באירופה, ארה"ב ובעיקר בישראל). נתוני המאקרו בכלכלה  הישראלית הם הטובים ביותר בעשורים האחרונים. כמו כן, עד כה 365 חברות מתוך 500 הגדולות בארה"ב הפתיעו בדוחות טובים מהצפוי.

כאן טמונה השאלה המרכזית, אם הגורמים הכלכליים כל כך טובים למה שוקי המניות יורדים? הם יורדים בגלל הגורם הפסיכולוגי, אותו גורם שמקצוענים יודעים לשים בצד או להתעלם ממנו כשצריך. הגורם הפסיכולוגי הוא זה הגורם למשקיעים הפרטיים להמשיך ולטעות בניהול כספם פעם אחר פעם.

שתי דוגמאות כדי לסבר את האוזן. הגורם הפסיכולוגי הוא האשם העיקרי בהפסדי הציבור כאשר קנו מניות היי-טק בשנת 2000 קרוב לשיא ונפלו איתן. הוא גם האשם בהפסדים של אלו אשר פדו את קרנות הפנסיה והגמל ב 2008 והפסידו פעמיים. פעם ראשונה כי שילמו מס כתוצאה מפדיון מוקדם ופעם שניה כי הפסידו את העליות החזקות שבאו לאחר מכן. היום, הגורם הפסיכולוגי הוא גם זה שמניע את הציבור לקנות דירות במחירים מוגזמים ולמכור מניות ללא אירוע או אופק שלילי באמת.

ישנן הטיות פסיכולוגיות רבות אשר גורמות לאנשים לקבל החלטות לא רציונאליות. דניאל כהנמן ועמוס טברסקי הם שני פסיכולוגים קוגניטיביים אשר קיבלו בשנת 2002 פרס נובל בכלכלה והיו אלה שפרצו את הדרך לתחום החדש והמאוד אופנתי – "כלכלה התנהגותית". באלפי מחקרים שבוצעו במהלך השנים ברחבי העולם הוכח שוב ושוב כי מעטים הם האנשים שמצליחים לקבל החלטות רציונאליות, בעיקר בתנאי אי וודאות. לדעתנו זה הגורם העיקרי המשפיע על הציבור למכור בשבועות האחרונים מכל הבא ליד מבלי להתייחס לנתונים הכלכליים. לא כי מר לוי מנתניה (גברת כהן מחדרה נמצאת כרגע באוהל המחאה ברוטשילד ולכן נמצא לה מחליף זמני) לא רוצה לדעת, אלא כי אין לו היכולת או הידע המקצועי הנדרש. הכוונה היא בעיקר למכירות דרך קרנות הנאמנות שהן קופסא סגורה ולציבור אין דרך לדעת מה מסתתר מאחורי השם "אוהל מדורג ללא סיכון ועם מניות 30/80 פרמיום!!!". הפחד מהלא נודע אוחז בציבור שכרגיל עושה את ההחלטה היחידה שהוא יודע לעשות, מבטל את אי הוודאות וחוזר למזומן.

אצלכם המצב שונה. אתם, כלקוחות יתרונות פיננסיים, מוגנים מפני הגורמים הפסיכולוגיים והאמוציונאליים על ידי גדר ביטחון – מנהלי תיקים מקצועיים. אנו שוקלים את כל השיקולים המקצועיים, הכלכליים והענייניים כדי למקסם את התשואה לטווח הארוך בתיקים המנוהלים על ידינו. את הסיכון הספציפי, המתאים לכל אחת ואחד, מכם אנו מתאימים בתהליך האפיון, ובהמשך מתוך הכרות אישית עם הצרכים הספציפיים של כל לקוח.

בתקופות כאלו בשוק ההון הפחד מצווה למכור ובתקופות הטובות תאוות הבצע אומרת לקנות. התוצאה, כמובן, היא קניה ביוקר ומכירה בזול, הפוך לכל הגיון כלכלי!

אבל מניסיוננו, היגיון מביא לרווחים בשוק ההון.

שיהיה לנו בהצלחה!

נכתב ע"י בוריס ליפשיץ. השגיח – עופר  אקסלרוד. תיקן ביצירתיות – ליאון ליכט.

הערות, תגובות, טענות או תשבוחות לכאן – ofer@itronot.co.il

יתרון יולי 2011

לקוראי היתרון שלום רב, היום תהיה לנו הרבה "מדענות" ביתרון …

1.  חשבתי על זה. עשיתי חשבון נפש והחלטתי – אני לא אוהב לקרוא להם "עדר" או "ידיים חלשות"  או "כסף טיפש". אני לא אוהב את זה, אני מתנצל באופן רעיוני, בפני אלו שלא יודעים כלל שפגעתי בהם (נו, אלו שמכרו את קרנות הנאמנות שלהם באובססיביות בחודש האחרון). אני לא אוהב את זה כי זה פשטני מדי. לפשט דברים ממורכבותם זה אנושי, יעיל ונכון מאד לעשות (במיוחד ביתרון שהוא עממי בשפתו), אבל לא מתאים לי כרגע. יש צורה נוספת להסתכל על הדברים והיום אניח אותה לפניכם.

אוקי, פרמיית הסיכון עלתה.

 

2.  מהי פרמיית סיכון? זו תוספת התשואה המבוקשת על חלופות מימוניות בעלות סיכון שונה, שמביאה לידי ביטוי את סך כל החששות מהנכס הנבחר. יש המון סוגים של פרמיות סיכון. בלי כאבי ראש, ניתן דוגמא:

אגרת חוב שקלית (כזו שאינה צמודה למדד) של ממשלת ישראל למשך 2.6 שנים מניבה תשואה של 4.19%לשנה.

אגרת חוב שקלית (כזו שאינה….) של חברת גזית גלוב (תאגיד נדל"ן מניב גלובלי) ל 2.6 שנים מניבה תשואה של 5.96% לשנה.( 42% תשואה עודפת מהממשלתי)

הפער בין האגרות לעיל בדוגמא הזו (שנתוניה אמיתיים לחלוטין) של 1.77% לטובת גזית גלוב הוא פרמיית סיכון. זוהי פרמיית סיכון שנובעת מכמה גורמים: 1. גזית גלוב היא חברה ולא ממשלה, אין לה שליטה ביצירת הכנסות בכל אופן שאינו דרך עסקיה(היא לא יכולה, סתם נאמר, להעלות מיסים על דלק) 2.היא פזורה בכמה שווקים ריאליים – ארה"ב, אירופה, ישראל(יש שיראו בכך יתרון) 3.מנוהלת ע"י שני אנשים מוכשרים מאד, אך גם מאד תלויה בהם – בתפקודם התקין. 4. וכן הלאה וכן הלאה.

פרמיית הסיכון הייתה לפני ארבע חודשים 1.1%, ז"א, המשקיעים ביקשו אז פיצוי קטן יותר על הסיכון הכרוך בהשקעה באיגרת הזו. היום הם דורשים תוספת של 1.77% . מחיר האיגרת חוב של גזית גלוב ירד בכ-אחוז וחצי על מנת שתגיע התוצאה הזו. במונחים של סיכון זו תוספת עצומה. סוף דוגמא. (אג"ח גזית גלוב לשנתיים וחצי – 5.96% תשואה לשנה)

 

(אני עושה כאן הפסקות אדירות בכתיבה בכדי להביא את היתרון באופן כזה שיהיה ברור, שלא תהרגו אותי, ושיעניין אתכם כי זה חשוב! איזה כיף לכם שאתם מקבלים אותו בפעם אחת ולא צריכים לחכות כל פעם – אבל תדעו שהיו הפסקות והרבה, מתסכל…)

 

3.  עכשיו נשאלת השאלה. האם הציבור שמכר בחודשיים האחרונים קרנות נאמנות יודע בכלל, שכתוצאה מהמכירות האגרסיביות שלו הוא פתח כזו פרמיית סיכון? כמובן שלא. הוא פשוט הרים טלפון ליועץ בבנק, או נכנס לאינטרנט ומכר. הוא בכלל לא יודע איזה אגרות נמכרות על מנת לייצר לו את המזומן למכירה שלו על ידי מנהל הקרן. והוא אינו יודע איזה נכס הוא מוכר ובאיזו תשואה. הוא פשוט רוצה כסף. טיפש הוא לא, פחדן? מי יודע. רק העתיד יגיד אם הוא צדק.(בדרך כלל הוא טועה). מה שכן – הוא מייצר עכשיו פרמיית סיכון גבוהה יותר. וכאן מגיע התפקיד שלנו – האם עכשיו זהו זמן לקנות?

1."את מרבית הרווחים עשיתי כאשר קניתי נכסים כשהפחד היה בשיאו" – וורן באפט.

 

2."שוק ההון הוא כלי יעיל מאד להעברת נכסים מהמשקיע חסר הסבלנות למשקיע הסבלני" – אותו אחד…

 

4.   ועכשיו נשאלת השאלה, האם זהו זמן לקנות? כן. ככל שפרמיית הסיכון גדלה, אומר הדבר שהציבור חושש ומוכר, אך אלו מצבי רוח, האם ייתכן שבאופן גורף כל אגרות החוב בבורסה לא ישלמו את חובותיהן? כמובן שלא, זהו תרחיש בעל סבירות קיצונית בקטנותה. הדבר היותר סביר הוא, שיהיה איזה שהוא הסדר ביוון, משהו יקרה או לא בספטמבר עם הפלסטינאים אבל גזית גלוב תמשיך לשלם את חובותיה לבעלי האג"ח ואז יקרה הדבר הנכון ביותר שמשקיע אמור לייחל לו בבורסה – הוא קנה בזול וירוויח יותר, למה ? כי פרמיית הסיכון היתה גבוהה יותר! אין הדבר אומר שהשוק מסוכן יותר!!! אלא שהוא נתפס כמסוכן יותר ע"י הציבור. וזהו בדרך כלל הזמן שבו הרווחים העתידיים גבוהים יותר.

5.6.7   ומה לגבי המניות? על אותו משקל דוגמא חדשה.

בנק הפועלים מרוויח 2.5 מיליארד ₪ בשנה. הרווח נובע מפעילות של מרווח אשראי שהוא הפער בין התשלום על ההפקדה של כספי הלקוחות לבין הריבית הנגבית על ההלוואות של לקוחות הבנק. זה ועמלות נוספות, לא הרבה, ממש כמה עמלות בודדות נוספות, זה הרווח של הבנק.

ברווח שנתי זה (על פי שיטת המכפיל) מחזירה ההשקעה בבנק את עצמה בתוך כ 9 שנים. הבנק שווה היום בבורסה 22 מיליארד. מה תעשו עם הנתון הזה בוודאי תתהו? אז זהו שלפני 3 חודשים ההשקעה בבנק הפועלים הייתה מחזירה את עצמה בתוך כ 10.5 שנים. במילים פשוטות, זה אומר שעכשיו יותר כדאי לקנות אותו מאשר לפני 3 חודשים. כי עכשיו ההחזר יהיה מהיר יותר – בגלל מחירו שירד – אומר תשואה גבוהה יותר על ההשקעה. ולמה זה קרה? לא כי קרה משהו בבנק או ללקוחותיו חלילה, אלא רק כי השכנים אינם מוצאים חן בעיני הציבור. סוריה, מצרים, פלסטין וכו'. אבל לא רק. גם יוון מטרידה מאד. ואיטליה. ספרד גרמניה אמריקה ויפן. בקיצור, כפי שאמרתי בעבר – פחד הוא רגש מדבק מאד. מגיפה ממש. מה הסיכוי שיתממשו כל התרחישים הרעים ? קטן מאד, מאד. ז"א גם כאן אנו רואים שפרמיית הסיכון גדלה. ואנחנו תמיד נעדיף לקנות את אותו בנק הפועלים בפרמיה כמה שיותר גבוהה.

אנחנו ביתרונות פיננסיים חושבים, שיש לנו יכולת לנתח מתי פרמיית הסיכון צריכה לעלות, היכן, בכמה ומתי היא לא. ברור שאם הייתה בבורסה חברה שמוכרת חוטי דייג ועיקר הייצוא שלה הוא לספרד ויוון היינו חושבים פעמיים, אך כרגע בין החברות שאנו בוחרים בהן וממשיכים לבחור, לבין האירועים המתרחשים – הקשר קלוש מאד.

לסיכום:

1.הרבה מילים כדי לומר – שוק שיורד הופך בדרך כלל לכדאי יותר.

2.פרמיית הסיכון לא מחושבת בקפידה ע"י הציבור הרחב.

3.קניית נכסים עדיפה בתקופות "קשות" יותר. היגיון כלכלי פשוט מאד – אך קשה מאד ליישום.

נ.ב

1.בוריס אומר שאני עושה שימוש רע מאד במספור. שטויות.

בהצלחה לנו, עופר אקסלרוד.

הערות, תגובות, טענות או תשבוחות לכאן – ofer@itronot.co.il

מה חדש?

סקירות מהמחלקה הכלכלית של יתרונות פיננסיים

וירוס הקורונה הסיני

ללקוחות יתרונות פיננסיים שלום רב, הישמר והיזהר כאשר אתה מעלעל בספר העוסק בנושאי בריאות – אתה עלול למות משגיאת דפוס. – מרק טווין. בכל אתרי החדשות הכלכליים מנסים להשוות בין אירועי הסארס ומגפות אחרות לוירוס הקורונה. מנסיוני, לא ניתן להשוות … להמשיך לקרוא ←