צרו קשר
09-8843616

יתרון יולי 2011

לקוראי היתרון שלום רב, היום תהיה לנו הרבה "מדענות" ביתרון …

1.  חשבתי על זה. עשיתי חשבון נפש והחלטתי – אני לא אוהב לקרוא להם "עדר" או "ידיים חלשות"  או "כסף טיפש". אני לא אוהב את זה, אני מתנצל באופן רעיוני, בפני אלו שלא יודעים כלל שפגעתי בהם (נו, אלו שמכרו את קרנות הנאמנות שלהם באובססיביות בחודש האחרון). אני לא אוהב את זה כי זה פשטני מדי. לפשט דברים ממורכבותם זה אנושי, יעיל ונכון מאד לעשות (במיוחד ביתרון שהוא עממי בשפתו), אבל לא מתאים לי כרגע. יש צורה נוספת להסתכל על הדברים והיום אניח אותה לפניכם.

אוקי, פרמיית הסיכון עלתה.

 

2.  מהי פרמיית סיכון? זו תוספת התשואה המבוקשת על חלופות מימוניות בעלות סיכון שונה, שמביאה לידי ביטוי את סך כל החששות מהנכס הנבחר. יש המון סוגים של פרמיות סיכון. בלי כאבי ראש, ניתן דוגמא:

אגרת חוב שקלית (כזו שאינה צמודה למדד) של ממשלת ישראל למשך 2.6 שנים מניבה תשואה של 4.19%לשנה.

אגרת חוב שקלית (כזו שאינה….) של חברת גזית גלוב (תאגיד נדל"ן מניב גלובלי) ל 2.6 שנים מניבה תשואה של 5.96% לשנה.( 42% תשואה עודפת מהממשלתי)

הפער בין האגרות לעיל בדוגמא הזו (שנתוניה אמיתיים לחלוטין) של 1.77% לטובת גזית גלוב הוא פרמיית סיכון. זוהי פרמיית סיכון שנובעת מכמה גורמים: 1. גזית גלוב היא חברה ולא ממשלה, אין לה שליטה ביצירת הכנסות בכל אופן שאינו דרך עסקיה(היא לא יכולה, סתם נאמר, להעלות מיסים על דלק) 2.היא פזורה בכמה שווקים ריאליים – ארה"ב, אירופה, ישראל(יש שיראו בכך יתרון) 3.מנוהלת ע"י שני אנשים מוכשרים מאד, אך גם מאד תלויה בהם – בתפקודם התקין. 4. וכן הלאה וכן הלאה.

פרמיית הסיכון הייתה לפני ארבע חודשים 1.1%, ז"א, המשקיעים ביקשו אז פיצוי קטן יותר על הסיכון הכרוך בהשקעה באיגרת הזו. היום הם דורשים תוספת של 1.77% . מחיר האיגרת חוב של גזית גלוב ירד בכ-אחוז וחצי על מנת שתגיע התוצאה הזו. במונחים של סיכון זו תוספת עצומה. סוף דוגמא. (אג"ח גזית גלוב לשנתיים וחצי – 5.96% תשואה לשנה)

 

(אני עושה כאן הפסקות אדירות בכתיבה בכדי להביא את היתרון באופן כזה שיהיה ברור, שלא תהרגו אותי, ושיעניין אתכם כי זה חשוב! איזה כיף לכם שאתם מקבלים אותו בפעם אחת ולא צריכים לחכות כל פעם – אבל תדעו שהיו הפסקות והרבה, מתסכל…)

 

3.  עכשיו נשאלת השאלה. האם הציבור שמכר בחודשיים האחרונים קרנות נאמנות יודע בכלל, שכתוצאה מהמכירות האגרסיביות שלו הוא פתח כזו פרמיית סיכון? כמובן שלא. הוא פשוט הרים טלפון ליועץ בבנק, או נכנס לאינטרנט ומכר. הוא בכלל לא יודע איזה אגרות נמכרות על מנת לייצר לו את המזומן למכירה שלו על ידי מנהל הקרן. והוא אינו יודע איזה נכס הוא מוכר ובאיזו תשואה. הוא פשוט רוצה כסף. טיפש הוא לא, פחדן? מי יודע. רק העתיד יגיד אם הוא צדק.(בדרך כלל הוא טועה). מה שכן – הוא מייצר עכשיו פרמיית סיכון גבוהה יותר. וכאן מגיע התפקיד שלנו – האם עכשיו זהו זמן לקנות?

1."את מרבית הרווחים עשיתי כאשר קניתי נכסים כשהפחד היה בשיאו" – וורן באפט.

 

2."שוק ההון הוא כלי יעיל מאד להעברת נכסים מהמשקיע חסר הסבלנות למשקיע הסבלני" – אותו אחד…

 

4.   ועכשיו נשאלת השאלה, האם זהו זמן לקנות? כן. ככל שפרמיית הסיכון גדלה, אומר הדבר שהציבור חושש ומוכר, אך אלו מצבי רוח, האם ייתכן שבאופן גורף כל אגרות החוב בבורסה לא ישלמו את חובותיהן? כמובן שלא, זהו תרחיש בעל סבירות קיצונית בקטנותה. הדבר היותר סביר הוא, שיהיה איזה שהוא הסדר ביוון, משהו יקרה או לא בספטמבר עם הפלסטינאים אבל גזית גלוב תמשיך לשלם את חובותיה לבעלי האג"ח ואז יקרה הדבר הנכון ביותר שמשקיע אמור לייחל לו בבורסה – הוא קנה בזול וירוויח יותר, למה ? כי פרמיית הסיכון היתה גבוהה יותר! אין הדבר אומר שהשוק מסוכן יותר!!! אלא שהוא נתפס כמסוכן יותר ע"י הציבור. וזהו בדרך כלל הזמן שבו הרווחים העתידיים גבוהים יותר.

5.6.7   ומה לגבי המניות? על אותו משקל דוגמא חדשה.

בנק הפועלים מרוויח 2.5 מיליארד ₪ בשנה. הרווח נובע מפעילות של מרווח אשראי שהוא הפער בין התשלום על ההפקדה של כספי הלקוחות לבין הריבית הנגבית על ההלוואות של לקוחות הבנק. זה ועמלות נוספות, לא הרבה, ממש כמה עמלות בודדות נוספות, זה הרווח של הבנק.

ברווח שנתי זה (על פי שיטת המכפיל) מחזירה ההשקעה בבנק את עצמה בתוך כ 9 שנים. הבנק שווה היום בבורסה 22 מיליארד. מה תעשו עם הנתון הזה בוודאי תתהו? אז זהו שלפני 3 חודשים ההשקעה בבנק הפועלים הייתה מחזירה את עצמה בתוך כ 10.5 שנים. במילים פשוטות, זה אומר שעכשיו יותר כדאי לקנות אותו מאשר לפני 3 חודשים. כי עכשיו ההחזר יהיה מהיר יותר – בגלל מחירו שירד – אומר תשואה גבוהה יותר על ההשקעה. ולמה זה קרה? לא כי קרה משהו בבנק או ללקוחותיו חלילה, אלא רק כי השכנים אינם מוצאים חן בעיני הציבור. סוריה, מצרים, פלסטין וכו'. אבל לא רק. גם יוון מטרידה מאד. ואיטליה. ספרד גרמניה אמריקה ויפן. בקיצור, כפי שאמרתי בעבר – פחד הוא רגש מדבק מאד. מגיפה ממש. מה הסיכוי שיתממשו כל התרחישים הרעים ? קטן מאד, מאד. ז"א גם כאן אנו רואים שפרמיית הסיכון גדלה. ואנחנו תמיד נעדיף לקנות את אותו בנק הפועלים בפרמיה כמה שיותר גבוהה.

אנחנו ביתרונות פיננסיים חושבים, שיש לנו יכולת לנתח מתי פרמיית הסיכון צריכה לעלות, היכן, בכמה ומתי היא לא. ברור שאם הייתה בבורסה חברה שמוכרת חוטי דייג ועיקר הייצוא שלה הוא לספרד ויוון היינו חושבים פעמיים, אך כרגע בין החברות שאנו בוחרים בהן וממשיכים לבחור, לבין האירועים המתרחשים – הקשר קלוש מאד.

לסיכום:

1.הרבה מילים כדי לומר – שוק שיורד הופך בדרך כלל לכדאי יותר.

2.פרמיית הסיכון לא מחושבת בקפידה ע"י הציבור הרחב.

3.קניית נכסים עדיפה בתקופות "קשות" יותר. היגיון כלכלי פשוט מאד – אך קשה מאד ליישום.

נ.ב

1.בוריס אומר שאני עושה שימוש רע מאד במספור. שטויות.

בהצלחה לנו, עופר אקסלרוד.

הערות, תגובות, טענות או תשבוחות לכאן – ofer@itronot.co.il


אין לראות בניתוח זה ייעוץ לביצוע פעולות בנייר הערך ו/או החזקה של הנייר ו/או כל נכס פיננסי אחר המוזכר במכתב. הניתוח וכן המידע הנכלל במכתב איננו מהווה בשום צורה תחליף לייעוץ השקעות המותאם לצרכי הלקוח. יתרונות פיננסיים עשויה לפעול אף בניגוד למוזכר במכתב.
השירות-שלנו
היתרונות-שלנו
מה חדש?

סקירות מהמחלקה הכלכלית של יתרונות פיננסיים

  • וירוס הקורונה הסיני

    ללקוחות יתרונות פיננסיים שלום רב, הישמר והיזהר כאשר אתה מעלעל בספר העוסק בנושאי בריאות – אתה עלול למות משגיאת דפוס. – מרק טווין. בכל אתרי החדשות הכלכליים מנסים להשוות בין אירועי הסארס ומגפות אחרות לוירוס הקורונה. מנסיוני, לא ניתן להשוות … להמשיך לקרוא

  • יצירת קשר

    לקביעת פגישת הכרות ללא התחייבות,
    השאירו פרטים ונתקשר:
    שם:
    טלפון:
    מייל: