צרו קשר
09-8843616

יתרון אפריל 2011

אפריל 11

לקוראי היתרון שלום רב,

סטנלי פישר, נגיד בנק ישראל, העלה החודש את הריבית במשק בחצי אחוז לרמה של 3%. הנגיד עובד תחת הנחיות "חוק בנק ישראל" אשר קובע שהיעד העיקרי של הבנק המרכזי הוא שמירה על יציבות המחירים. הלכה למעשה הממשלה קובעת את יעד האינפלציה (עליית המחירים) במשק, אשר קבוע נכון לעכשיו בטווח שבין 1% ל-3%. היות והריבית, הינה הכלי המרכזי בידי הבנק לבצע את משימתו וכיוון שהריבית שקובע הנגיד משפיעה באופן עמוק על חיינו דרך הכלכלה ושוק ההון, אני חושב שחשוב שנבין למה סטנלי פישר עושה את מה שהוא עושה.

למה המחירים עולים ויורדים מעת לעת?

בכדי לענות על השאלה יש להבחין בין גורמים פנימיים לגורמים חיצוניים. גורמים פנימיים הם אלו אשר מניעים את הציבור לרצות לקנות יותר היום ממה שקנו אתמול ובהיעדר גידול בהיצע הם גם מסכימים לשלם מחיר יותר יקר. לדוגמה מחירי הנדל"ן, מי שחושב שהמחיר מחר יהיה יקר יותר מהיום בוחר לקנות כבר היום ומוכן לשלם מחיר יקר יותר ממה שהיה אתמול – שוב בהינתן שכמויות הבתים המוצעים למכירה לא גדלו בזמן הזה(ההיצע). אם לדוגמא משתנים טעמי הציבור וכולם מחליטים בבת אחת שמלפפונים זה בריא ורצים לקנות מלפפונים אז מחירם עולה.

מחיר סל הצריכה של משפחה ממוצעת במדינת ישראל נמדד על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ונקרא "מדד המחירים לצרכן". בשלושת השנים האחרונות הגורם הפנימי אשר מניע את המחירים בישראל כלפי מעלה באופן חד הוא סעיף הדיור.

גורמים חיצוניים הם אלו אשר לא תלויים בביקושים ובהיצעים בתוך המשק. לדוגמא מחירי הסחורות ושאר המוצרים המיובאים החיוניים לפעילות המשק. כיוון שיש תנודות בביקושים ובהיצעים העולמיים לסחורות מסוגים שונים, מחיטה ורכז תפוזים ועד נפט ומתכות, קיימת גם תנודתיות במחירים של סחורות אלו ולנגיד הבנק המרכזי אין עליהם שום שליטה.

הסיבות שהובילו את נגיד הבנק המרכזי להעלות את הריבית

האינפלציה החזויה בחודשים האחרונים חורגת כלפי מעלה מהיעד שהקציבה הממשלה לבנק המרכזי ונעה סביב 3.5% עד 4%. פה נדרש הסבר מדוע העלאת ריבית מרסנת את האינפלציה. ככל שהריבית של הבנק המרכזי גבוהה יותר, באופן אוטומטי עולה גם הריבית על ההלוואות והפיקדונות בבנקים ובשוק ההון. זאת אומרת שאם יש אינפלציה כתוצאה מביקושים גבוהים של הציבור למוצרים אלו ואחרים, הנגיד משנה את התנאים במשק כך שחיסכון יהפוך להיות אטרקטיבי יותר על חשבון צריכה (או השקעה בנכסי נדל"ן) בתקווה שחלק מהפרטים (ככה כלכלנים מכנים אנשים) יפנו משאבים פנויים לחיסכון ולא לצריכה. במקרה של סדרת העלאות הריבית האחרונה, מקווה הנגיד לייקר את המשכנתאות למשקיעי הנדל"ן ובכך להקטין את הביקוש לנדל"ן, ומצד שני להפוך את החיסכון, לכדאי יותר.

כפי שצוין קודם, לסטנלי פישר (ולאף אדם) אין אפשרות לרסן את מחירי הנפט שגם הם מביאים להתייקרויות במשק ולכן נושא זה יורד מהדיון.

איך קרה שיש אינפלציה שחורגת מהיעד

מחירי הנדל"ן עולים ויש קושי להילחם בתופעה דרך העלאות ריבית. למה מתקשה הנגיד להעלות את הריבית? בין כמה גורמים, העיקרי הוא שוק המט"ח.

ניקח לדוגמה גוף אמריקאי בעל הון פנוי המחפש דרך למקסם את התשואה על כספו. בארה"ב הריבית עומדת על כרבע אחוז ולכן איננה אטרקטיבית במיוחד, מצד שני בישראל הריבית עומדת על 3% לשנה. אותו גוף אמריקאי, מוכר את הדולרים וקונה שקלים ומפקיד אותם לחיסכון בישראל בריבית גבוהה יותר מאשר בחו"ל. כתופעת לוואי (כתוצאה ממכירת הדולרים) הוא מוריד את שער החליפין ופוגע ביצוא הישראלי. יצואנים שמוכרים את התוצרת שלהם בדולרים מקבלים על כל דולר רק 3.5 שקלים במקום 4 שקלים שקיבלו רק לפני מספר חודשים. פגיעה בהכנסות היצואנים גורמת כמובן לפגיעה בתוצר הכולל במשק, בתעסוקה ובצמיחה. במילים אחרות כאשר הריבית עולה (בכדי לרסן את האינפלציה), שער החליפין יורד ובדרך, הפגיעה ביצוא, מרסנת את האינפלציה. בעצם יש כאן השפעה כפולה באותו כיוון ולכן המהלכים של הנגיד הם זהירים ומדודים, על מנת לא להביא למצב שריסון אינפלציה יהפוך לגורם ממתן במשק.

הבעיה מתחילה כאשר שער הדולר נמוך גם כך, אך מחירי הנדל"ן ממשיכים לעלות. אז צריך להעלות ריבית אך אם עושים זאת בצורה חדה מידי פוגעים במשק – כמו בחיבוק דב (למרות שפישר הוא איש רזה מאד ונחמד מאד ובכלל לא פרוותי.)

מהן השפעות העלאת הריבית על שוק ההון ?

  • ריבית גבוהה מרסנת את האינפלציה והופכת את אגרות החוב השקליות לאטרקטיביות יותר מאשר אגרות החוב הצמודות למדד.
  • ריבית אשר משלמות הפירמות על ההלוואות שהן נוטלות , היא הוצאה משמעותית שהולכת וגדלה ככול שהריבית עולה ובכך מקטינה את רווחי החברות.
  • ריבית גבוהה מעלה את בסיס הרווח של הבנקים, מה שקרוי "המרווח הבנקאי" שבדרך כלל גדל ככל שהריבית גבוהה יותר.
  • במקרה שלנו, ריבית גבוהה יותר עשויה להפחית כדאיות ברכישת נדל"ן ו"להחזיר" חלק ממשקיעי הנדל"ן – לשוק ההון. הן לאגרות החוב והן למניות לפי אהבת/שנאת הסיכון של הפרטים.

לסיכום:

נעשים צעדים מדודים להבאת יציבות למשק. אנו רואים בהם צעדים טובים ומרסנים וחושבים שהרבה תלוי בחודשים הקרובים בהמשך התאוששות הכלכלה הגלובלית. עם זאת, לעת עתה, אנו חושבים שהריבית עדיין נמוכה יחסית ומזמינה המשך אחזקה בשוק המניות באופן מלא בהתאם לאופיו ומאפייניו של כל משקיע. באגרות החוב אנו נותנים עדיפות לאפיק השקלי ולא לצמוד המדד מתוך מחשבה שבסופו של דבר, יצליח בנק ישראל לרסן את קצב האינפלציה.

כתבו: בוריס ליפשיץ ועופר אקסלרוד.

צוות יתרונות פיננסיים מאחל לכל קוראי היתרון וללקוחותינו חג חירות שמח!!!

בהצלחה לנו,
עופר אקסלרוד.

הערות, תגובות, טענות או תשבוחות לכאן – ofer@itronot.co.il


אין לראות בניתוח זה ייעוץ לביצוע פעולות בנייר הערך ו/או החזקה של הנייר ו/או כל נכס פיננסי אחר המוזכר במכתב. הניתוח וכן המידע הנכלל במכתב איננו מהווה בשום צורה תחליף לייעוץ השקעות המותאם לצרכי הלקוח. יתרונות פיננסיים עשויה לפעול אף בניגוד למוזכר במכתב.
השירות-שלנו
היתרונות-שלנו
מה חדש?

סקירות מהמחלקה הכלכלית של יתרונות פיננסיים

  • *** הודעה חשובה ***

    החל משנת 2017, סקירות כלכליות מפורסמות אך ורק ללקוחות החברה דרך שירות ההודעות האישי. בברכה, צוות יתרונות פיננסיים.

  • יצירת קשר

    לקביעת פגישת הכרות ללא התחייבות,
    השאירו פרטים ונתקשר:
    שם:
    טלפון:
    מייל: